• שרוני

כתיבת הרגש

ואת עומדת במטבח אחרי ארוחת ערב,

שוטפת כלים...

דמעות זולגות מעינייך, זיכרון מציף אותך.


את זוכרת את העסק הקודם שלך...הראשון שלך,

הוא היה עבורך הגשמת חלום...לפחות כך חשבת,

קראת לו "מקום לכולם בישול ואפיה"

חשבת שהעתיד שלך זה לעסוק בבישול ואפיה,

כך להגיע לאנשים.


רצית לעשות סדנאות,

רצית לעבוד עם ילדים,

עם הורים וילדים יחד.

למכור מוצרים לא באמת רצית,

רצית את המפגש עם האנשים.


בשלב מסוים הבנת שחלק מהדרך זה גם למכור מוצרים

והיתה לך שנה גדושה, מלאה בעשייה,

הכרת הרבה אנשים חדשים דרך המכירות,

היתה הרבה שמחה, אבל היה גם הרבה לא באמת ממך,


לפני,

לפני שסגרת את העסק.

התגרשת והבנת שהגיע הזמן לסגור,

שזה לא מה שאת רוצה באמת לעשות.

החלטת שאת רוצה לעבוד רק בתחום הבישול הטיפולי,

לא לעשות יותר סדנאות חווייתיות,

לא למכור יותר מוצרים באופן שבו מכרת.


נכון

יש בכל ילד,

יש בכל אדם,

מימד שקשור לטיפול.


אבל את רצית משהו אחר.

את האחר הזה, מימשת בבית הספר בו עבדת,


קראת לו:

"מדברים ארוחה תקשורת מסביב לשולחן"


חשבת שאת רוצה לעסוק בו גם כעסק

והחלטת שלא.


עברת עוד כברת דרך,

עברת בין ערים,

עברת בין בתים,

עברת עם עצמך המון,


התבוננת פנימה עוד ועוד עד שהבנת

הבנת שאת רוצה עכשיו משהו אחר,

הבנת שאת, את חזרת אחורה בזמן,

אל המהות האמיתית שלך,

אל האותנטיות שלך,

אל היכולת הראשונית שלך,

את כותבת,

את יותר מהכל עוסקת בשפה,

במילים, בתכנים, בכתיבה,

באמצעותה את מעבירה את הרגש.


שרוני לגעת ברגש

תוכן רגשי שיווקי





3 צפיות