• שרוני

גוף נפש

עודכן ב: 11 אוג 2019



ריצה,

התמכרות,

כי לא רצת כמעט שבוע,

כי את עסוקה בעשייה,

כי הגעת למקום,

בו את לא מוותרת

על החלומות שלך.


אבל את גם זקוקה לנשימה,

לרוץ לבדך,

כי הרי משם התחלת לכתוב,

לאורך הים כשרצת המחשבות נדדו.


זוכרת ילדה,

כשהתאמנת למרתון הראשון,

נהגת לחלוץ את נעלי הספורט,

לרדת אל החוף,

גם כשהיה קר

לא ויתרת,

רצת בגשם, בסופות, בברד,

כשהגשם על פנייך

והבכי אותך ליווה.


את בכית יחד עם השמים,

את כאבת את עברך,

את מי שנועדת להיות,

את לא חשבת שתגיעי

למקום בו את נמצאת היום.

גם כשהיה חם

לא ויתרת,

הזעת,

התאמצת,

גם כשכל גופך כאב,


ואז התפרקת...


לראשונה נוצר החיבור,

האיזון,

גוף נפש התחברו יחדיו,

וכשהנפש כאבה כבר מאוד,

הגוף לא יכל אותה לשאת עוד.


ואז...

אז את נתת להכל ליפול,

הקשבת לעצמך,

למי שאת באמת,

לקולך הפנימי.


ומשם נפלה ההחלטה לצאת לאור,

להגשים סוף סוף,

להעז כפי שמעולם לא עשית,

איך חלמת כל חייך,

מהיום בו היית ילדה צעירה,

שהפכה נערה

והתחילה לחפש את ייעודה

וסיבת קיומה

להיותה כאן על פני האדמה.